לצעיר מרמאללה נאמר כי הוא "פעיל טרור עממי ומחזיק באמצעי לחימה", אך הוא לא נחקר על חשד ספציפי ולא הוטחו בו ראיות. כמוהו, מאות פלסטינים נכנסים ויוצאים מדי שנה ממעצר מנהלי. התובע הצבאי הראשי לשעבר: "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתעלם ממידע על כוונת טרור"
שב"כ התיר לפרסום כי החשוד הוא פלסטיני מאזור ג'נין, שהודה בחקירתו וקשר עצמו למעשה. גופתה של הורגן בת ה-52 אותרה ביער סמוך לביתה עם סימני אלימות קשים, לאחר שמשפחתה דיווחה על היעדרותה. במערכת הביטחון חושדים שהחשוד ארב סמוך ליישוב ואז היכה אותה בראשה
ועדת השרים לענייני שב"כ החליטה שהשימוש הגורף באיכונים ייפסק, והם יחולו רק על נדבקים בקורונה שאינם משתפים פעולה עם חקירה אפידמיולוגית או במקרה של עלייה משמעותית בתחלואה. מנתונים שהוצגו בדיון עלה כי הכלי הפולשני מוביל לאיתור 7% מהחולים בלבד
מתשובת המדינה לעתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח עולה כי המדינה עשויה לצמצמם את השימוש באמצעים האלקטרוניים לצורך מעקב אחרי חולים ואזרחים הנדרשים בבידוד. המדינה תבקש להמתין להחלטות צוות השרים שעוסק בעניין ויתכנס מחר
השופטים הוציאו צו על תנאי בנוגע לשימוש במעקבים למניעת התפשטות הנגיף. על המדינה לנמק בתוך 21 יום מה הסיבה לכך שהמעקבים לא משמשים רק למקרים בהם חולים לא משתפים פעולה בחקירה אפידמיולוגית. בנוסף, המדינה תנמק מדוע אינה עומדת לכאורה בסעיף שקובע שעליה לקדם חלופה
מהדוח עולה כי מאות אלפי אנשים הוכנסו לבידוד לשווא משום שהטכנולוגיה של השירות לא מדויקת מספיק. רק כאחד מכל 25 מגעים שהתגלו על ידי שב"כ היה חולה בפועל. משרד הבריאות רכש 2 מיליון בדיקות סרולוגיות לחינם. שב"כ: הנתונים לא עדכניים
בדומה לשימוש באיכוני שב"כ להשלמת המערך האפידמיולוגי, השתמשו בכל העולם בחלופות חדשניות לאיתור מגעים של חולי קורונה. מרבית המדינות, כמו איטליה או גרמניה, השתמשו באיכוני חברות הסלולר, ובדרום קוריאה, סינגפור וטייוואן פיתחו אפליקציות לשימוש הציבור
הלווייתו של איש הביטחון לשעבר תתקיים בבית העלמין באשדוד בקרב משפחתו המצומצמת בהתאם להנחיות משרד הבריאות. אילן, שעבר לפני שנה ניתוח להשתלת ריאה, נדבק בנגיף ואושפז בבית החולים בילינסון. ראש השב"כ: "ישראלים רבים חבים לו את חייהם מבלי שיודעים זאת"
ארגמן אישר את הדיווח שחשף כי אירח את משפחתו במהלך החג ובניגוד להנחיות. בהודעה מטעמו הוא מסר כי שמונה בני אדם שהו בביתו, בהם בתו החיילת ומשפחת בתה של רעייתו - המתגוררים במרחק של יותר מק"מ אחד ממקום מגוריו
לפי הדיווח בכאן רשת ב', כמה אורחים הגיעו לביתו של ארגמן והתארחו במקום במשך שעות. בין הנוכחים הייתה בתו, שמתגוררת במרחק רב ממנו. שב"כ: "לא מתייחסים לחייו הפרטיים של ראש השב"כ"
בעקבות הפרסום בוואלה! NEWS, ארגון עדאלה דרש מהשניים כי יתערבו בשילוב יוצאי שב"כ בגיבוש תמונת מצב בחברה הערבית והדרוזית. ח"כ תומא סלימאן שיגרה פנייה דומה, ח"כ בן ברק: "הממשלה לא הפנימה שאזרח ישראלי הוא שווה זכויות". בצה"ל הכחישו תחילה את הפרטים
ארגוני זכויות אזרח, ראשי רשויות וח"כים יצאו נגד השימוש של צה"ל ביוצאי הארגון לאיסוף מידע על ערבים ודרוזים כחלק מהמאבק במגיפה, כפי שנחשף בוואלה! NEWS. הם דורשים מנתניהו, גנץ והיועמ"ש לבטל את המהלך, ויבקשו לקיים דיון בכנסת בנושא. "מדובר בחציית קווים אדומים"
פיקוד העורף מגייס את יוצאי הארגון במטרה לאסוף מידע ממקורות גלויים וממקורות שטח ולהעביר מסרים. בצה"ל הכחישו בהתחלה את הפרטים. איש שב"כ לשעבר: "זה יכול להתפתח לכיוונים מדאיגים". ראש ענף הסברה בפיקוד: "אנחנו לא אוספים מידע, מנסים להעביר מסרים למובילי דעה"
קצינים המעורים בתהליך קטיעת שרשרת ההדבקה מתריעים כי היעדר חוקרים והתמהמהות בהשלמת המערכת לתיאום, פוגעים ביעילות המערך. במערכת הביטחון נערכים לקיצור הכשרת החוקרים ש"יסגרו מעגל" ויעצרו את ההדבקה. אחד מהקצינים הזהיר: רחוקים מהיעד של 30 שעות מדיווח עד לבידוד
פרקליטות מחוז ירושלים הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד יסמין ג'אבר, תושבת העיר העתיקה, בגין גיוס פעילים למטרות טרור. כתב האישום מייחס לג'אבר עבירות של מגע עם סוכן זר, חברות בארגון טרור ופעולה ברכוש למטרות טרור. משפחתה: "מאמינים בחפותה"
שב"כ עצר את יאסמין ג'אבר, עובדת הספרייה הלאומית, בחשד כי עמדה בראש חולייה שמטרתה הייתה לגייס פעילים לארגון הטרור השיעי בלבנון ולכוח קודס האיראני. מהחקירה עולה כי הצעירה פגשה מפעילים של חיזבאללה בטורקיה, איתם נהגה לשמור על קשר באינסטגרם
ניתוק מכשיר סלולרי יכול להיות פתרון עבור מי שלא מעוניין להיות מאוכן, אך בפועל מעטים עושים זאת בהפגנות. בין אם אנשים מנתקים מכשירים או לא - האיכון הסלולרי של שב"כ אחר האזרחים חוטא למטרתו האמיתית, והעיסוק והשימוש בו גורמים לנזק
שב"כ עצר את מחמוד מקדאד, תושב שגב שלום, שעל פי החשד גויס ע"י אנשי הזרוע הצבאית של הארגון לטובת איסוף מודיעין והוצאה לפועל של פיגוע בישראל. כחלק מהפעלתו, הוא צילם סוללות כיפת ברזל ודיווח על תחנות אוטובוס בקרבת בסיסי צה"ל תמורת אלפי שקלים
הוועדה אישרה את המשך איכון המכשירים הסלולריים בידי השב"כ עד ל-16 בספטמבר, אך דחתה את בקשת הממשלה שדרשה עד ה-22 לספטמבר. לדברי מ"מ ראש שירותי הבריאות במשרד הציבור, "אין חלופה שיכולה לתת את אותה תפוקה", ולכן הוא לא סבור שנכון להפסיק את השימוש באיכונים
במהלך הדיון שבו אישרו השרים את ההחלטה שלא להחזיר גופות מחבלים גם אם אינם משויכים לחמאס, התעורר עימות בין הצדדים המקצועיים בדיון בנוגע למידת היעילות של המהלך. "אין אינדיקציה שאי שחרור גופות מחבלים זה מהלך שמרתיע מביצוע פיגועים", אמר סגן ראש שב"כ
בחקירה משולבת של שב"כ והמשטרה עלה כי המפגע, ח'ליל עבד אלחאלק מחמד דויכאת בן ה-46 מהכפר רוג'יב הסמוך לשכם, הצטייד בסכין וביצע את הפיגוע ממניע לאומני. במהלך חקירתו שיחזר את המעשה
ח"כ האוזר דרש לקצר את התקופה הנדרשת לבידוד בעקבות הימצאות סמוך לחולה מאומת, זאת לאחר שהממשלה החליטה לאפשר למשרד הבריאות להסתייע באמצעי שב"כ. סגן שר הבריאות: "האיכונים הם כלי אפקטיבי, תפסיק להיות פופוליסט על הגב שלנו"
הוועדה בראשות השר אלי כהן החליטה כי השימוש באמצעים הטכנולוגיים יימשך. זאת למרות חוות הדעת של הרשות להגנת הפרטיות, שקראה להעדיף את אפליקציית "מגן 2" לאיתור החולים מחשש לפגיעה בפרטיות. בדיון הבא בוועדה יציג משרד הבריאות צעדים להגברת השימוש ביישומון
הארגון עצר תושב רפיח בן 38 בחשד למעורבות בתקרית שאירעה בגדר רצועת עזה בשנת 2010, בה נהרגו רס"ן פרץ וסמ"ר אילן סביאטקובסקי, ונפצעו שני חיילים. בחקירתו עלה כי היה פעיל בגדודי חללי אל-אקצא ומעורב בפעילות טרור נוספת נגד צה"ל. רה"מ למרים פרץ: "סגרנו את החשבון"
הציבור מרגיש כי המשבר אינו מנוהל ביד אמינה. בין המפגינים יש מי שעלולים להגיע למסקנה כי בכוחם להושיע את ישראל רק אם יסלקו פוליטיקאים מן הדרך. למרות האבטחה, תמיד יש סדק
שב"כ עצר 8 חברי חולייה שפעלו במסווה של ארגון רווחה אזרחי פלסטיני ותכננו פיגועים וחטיפת חייל למיקוח כדי לשחרר אסירים. חבריה היו אמורים גם לצאת לאימונים צבאיים בלבנון הכוללים ייצור אמל"ח והפעלת רחפנים
המליאה הצביעה ברוב של 48 תומכים מול 23 מתנגדים בעד ההצעה המאפשרת את חידוש המעקבים הסלולריים, ל-21 יום בכל פעם. החוק קובע גם כי על משרד הבריאות להשיק את אפליקציית "מגן 2" ולהשיב לערעורים בתוך 24 שעות. ח"כ האוזר: "הסדר מרוסן וראוי אל מול האתגר העומד בפנינו"
ועדת החוץ והביטחון אישרה את הצעת החוק שתאפשר לשב"כ לסייע בחקירות האפידמיולוגיות לבלימת התפשטות הקורונה. ההצעה תעלה לאישור בקריאה שנייה ושלישית בכנסת עד יום רביעי. על פי החוק, משרד הבריאות ישיק את אפליקציית המגן 2.0 תוך שבוע מהאישור הסופי
במסגרת חוות דעת שהגישה בהתאם לחוק שאושר בכנסת, הרשות התריעה מפני פגיעה בפרטיות האזרחים, וקראה להאיץ את השימוש באפליקציית "המגן 2". הרשות מציינת כי אף שלא מדובר באלטרנטיבה מושלמת, "היא עדיפה לאין שיעור על פני שימוש בכלי מעקב פוגעני"
בניגוד לטענת ראש הממשלה, איכוני שב"כ לא אחראיים ל-70% מאיתור החולים, אלא רק לכ-30% מהם. בג"ץ לא פסל את איכוני שב"כ, אלא דרש מהממשלה דבר פשוט - להעביר סוגיה מהותית ומשמעותית כמו חדירה נרחבת לטלפונים פרטיים, לאישור הכנסת
ועדת החוץ והביטחון התכנסה כדי לדון במנגנון הערר של משרד הבריאות על איכוני שב"כ. מבין עשרות אלפי הישראלים שהוכנסו לבידוד בעקבות האיכונים, אלפים פנו למוקד משרד הבריאות בשבוע הראשון של חודש יולי. נציגת המשרד: "היו ימים קשים, אך זמני ההמתנה שלנו במגמת שיפור"
התומכים באיכוני הסלולר על ידי שב"כ סבורים כי האינטרס לגבור על הקורונה עולה על ערך הפרטיות, אך ההשלכות הרסניות יותר ממה שנדמה לנו
החוק החדש מסמיך את שב"כ לבצע מעקבים סלולריים כדי לסייע בבלימת הקורונה, אך הטכנולוגיה אינה מדויקת במלואה. המשמעות היא שאזרחים עשויים להישלח לבידוד רק כי שהו באותו הבניין עם חולה קורונה - גם אם לא באו עמו במגע. כיצד עובדת השיטה ומה עשוי להביא לזיהוי שגוי?
בתודעה הציבורית, איכון החשודים בהידבקות בקורונה ושילוחם לבידוד גם ללא בסיס עובדתי הפך את שב"כ לראשי-תיבות של שגיאות-בלי-כיוון. כדי להפוך איכון למידע שניתן לסמוך עליו נדרשות שכבות נוספות ולשם כך ייתכן פתרון פשוט והגיוני, מה שאומר שלא סביר שנתניהו יאשר אותו
המעקבים הסלולריים נחוצים לקביעה מי היה בסביבת חולי קורונה, בשילוב עם אמצעים נוספים. עם זאת, יש לבחון את הטענות הרבות על טעויות, ולמצוא פתרונות אזרחיים בהקדם
המשרד עדכן כי כלל הישראלים שקיבלו הודעה לפיה עליהם להיכנס בידוד, מחוייבים לנהוג לפי ההנחיות לשם "הצלת חיים". עוד נמסר כי כתוצאה מהפניות הרבות בנושא ערעורים על בידודים, זמני ההמתנה במוקד גבוהים, אך משרד הבריאות הדגיש: "זה ישתפר בימים הקרובים"
המעקבים הסלולריים אחר אזרחים ששהו בקרבת חולי קורונה התחדשו, ובימים האחרונים הם קיבלו הודעות כי עליהם להיכנס לבידוד. אולם, התברר כי מוקד משרד הבריאות אינו פועל בשבת או בלילה. גם במשרד הבריאות מודים: "זמני ההמתנה גבוהים בעקבות איכוני שב"כ"
החוק אושר בתמיכה של 53 ח"כים לעומת 38 מתנגדים, לאחר סדרת דיונים בוועדת החוץ והביטחון בכנסת, במהלכם ניסו באופוזיציה לבלום את הליך החקיקה. לממשלה תהיה אפשרות לעשות שימוש באיכוני שב"כ למשך 3 שבועות בלבד ולא 3 חודשים כפי שדרשה בתחילה, ורק במקומות מסוימים
ההצעה אושרה בוועדה לקראת הצבעה במליאה, שתתבצע מחר. החוק מאשר לשב"כ לבצע איכונים לטלפונים הניידים של חולים מאומתים בקורונה, כדי למצוא אנשים שבאו עמם במגע, ולכן חייבים להיכנס לבידוד. מדובר בהסדר זמני למשך כשלושה שבועות, ומשרד הבריאות אף יוכל להרחיב את הסיוע
ביירות חמוד, ילידת מג'ד אל-כרום המתגוררת כיום בלבנון, הכחישה את טענות שב"כ שלדבריה "פושט רגל". בפוסט שכתבה בפייסבוק, היא טענה כי נחקרה רק בגלל נישואיה לאזרח לבנוני: "ישראל תופסת את המקום של אמי ואבי ומענישה את חברותיי"
אזרחית ישראלית המתגוררת בלבנון פעלה במסווה של עיתונאית בעיתון "אל אחבאר" המקורב לחיזבאללה, יחד עם בעלה, בניסיון לגייס פעילים לשורות הארגון. היוזמה נחשפה לאחר ששתי תושבות מג'ד אל כרום נפגשו עם עיתונאית. שב"כ הזהיר את השניים: "מכינים למפקד שלכם הפתעות"
הצעת החוק, שנועדה להתיר לשב"כ להתחקות אחר אזרחים שבאו במגע עם חולי קורונה כדי לבלום את התפשטות המחלה, הייתה אמורה לעלות היום להצבעה לקריאה שנייה ושלישית. ח"כ האוזר ניסה לקדם נוסח מוגבל של החוק בוועדת החוץ הביטחון, אך נבלם בעקבות מאמץ של האופוזיציה
הממונה על תלונות הנחקרים מצא ליקויים בשבע חקירות שב"כ, אך באף אחד מהמקרים לא ננקטו צעדים נגד החוקרים. בכל החקירות נעשה שימוש באמצעים פיזיים, אך הממונה סבר שהם היו מידתיים. משרד המשפטים: "לאחר בחינה מעמיקה עלה שאין הצדקה לפתיחה בחקירה"
הוועדה מתכנסת להכנה לקריאה שנייה ושלישית של הצעת החוק המסמיכה את שב"כ לבצע מעקבים. היא צפויה לבקש לצמצם שימוש באיכונים ל-3 שבועות, והגבלתו למקרים מיוחדים. "4,500 חולים לא היו מאותרים אלמלא הכלי", טענה יועמ"ש משרד הבריאות. ח"כ ברביבאי: הכנסת לא חותמת גומי
לדברי המקורות, משך הזמן הנדרש ממשרד הבריאות להודיע לאזרחים ששהו בקרבת חולים מאומתים ארוך מדי, ופוגע בקטיעת שרשרת ההדבקה. לדבריהם, בזמן שחולף נפגעת יעילות שב"כ באיתור האזרחים באמצעות האיכונים. גם העיכוב בפיתוח האפליקציה האזרחית מעורר ביקורת
כדמוקרטיה הליברלית המערבית היחידה שמפעילה שירות חשאי למעקב אחר אזרחים כחלק מהמאבק במגיפה, ישראל צריכה להקים גוף ייעודי שיפקח על איסוף המידע והשימוש בו. סינגפור, דרום קוריאה, טאיוואן והונג קונג כבר עשו זאת
45 חברי כנסת תמכו ו-32 התנגדו להצעת החוק, שמסמיכה את השירות לבצע מעקב סלולרי אחרי חולים ואזרחים שבאו במגע עם נשאי הנגיף ומחויבים בבידוד. באופוזיציה מתחו ביקורת על קידום ההצעה: "נתניהו הפך לדיקטטור, לא פחות"
בישיבה דחופה שכינס נתניהו, אישרה הממשלה את קידום החקיקה המאפשרת לבצע מעקבים סלולריים אחר חולי קורונה, למרות התנגדות ראש השב"כ. ההצעה תעבור להצבעה בקריאה ראשונה, וגם בכחול לבן תמכו בחקיקה. נתניהו: "מקווה שלא נצטרך להשתמש בכלי זה"
השרים קבעו כי אכיפת ההנחיות תוגבר בעקבות העלייה בתחלואה, ובמסגרתה אדם שייתפס ללא מסיכה ייקנס ב-500 שקלים. כמו כן, הקבינט אישר קביעת תרחיש הייחוס, לפיו יש להיערך גם ל-2,000 מונשמים נוספים כתוצאה ממחלות אחרות. ההחלטה על חידוש איכוני שב"כ תובא להצבעה בראשון
השרים דנים בהחמרת האכיפה במרחב הציבורי וכן במתן פתרונות נקודתיים באזורים בהם אובחנה התפרצות. כמו כן בדיונים צפוייה לעלות השבת מעורבות שב"כ במעקב אחר חולים, כדי לקטוע שרשראות הדבקה
